שכונת ואדי ניסנאס
כנראה המקום הכי אסלי בחיפה היפה וסמל ידוע לקיום המשותף יהודי-ערבי בעיר.
התחלנו ללכת בסמטאות השוק, הבתים הנמוכים בנויים אבן, דלתות הברזל עם מפתחים נמוכים ומדי פעם יש אפילו עוד מדרגה כדי להכנס לבית העסק, ששומר על קרירות יחסית בשל תקרת קשתות גבוהה. לאט לאט הורדנו הילוך וכאילו נכנסנו לסרט תקופתי , קחו איזה 100 שנה לאחור... והריחות שמלווים אותנו לאורך כל הדרך (עוד נשוב לזה)... מדי פעם בדקנו שאנחנו עדיין כאן ולא באיסטנבול למשל... ושעל הכביש לידינו עובר עכשיו רכב ולא בחור משופם רכוב על חמור...
אפשר לומר שאיך שהגענו כבר נפתח התיאבון מי יכול לעמוד בפני הריחות של קפה קלוי טרי טרי
בעיקר כשמזמינים אותך לטעום ומפנקים בגלילת תמרים אגוזים באמת לא מהעולם הזה..
פיצוחים מעולים
תערובות תה בניחוחות משכרים
בקלוות מטריפות וכל כך יפות.. וכמובן מאפיות ...
יש גם פלאפליות מעולות שכבר הפכו למוקדי עלייה רגל .. ואם רק תשאלו לכל בעל עסק יש סיפור משפחתי שהתחיל לפני המון שנים ממש כאן בואדי.
כל אלה שלובים בין דוכני הפירות ירקות הצבעוניים.
חזרנו בידיים (ובטן) עמוסות כל טוב, האוטו התמלא בניחוח קפה ,מי ורדים ורוקט טרי טרי.
מי שמחפש סיור מיוחד הכולל הומור וקסם יכול למצוא בואדי את רמי המקסים - שףבאלשוק
צילום : אהרון שצקין
Kommentare